תקציר: ממשלת הלייבור בבריטניה עומדת בפני אתגרים מרובים המאיימים על יציבותה, החל מאכיפת החוק כלפי קהילות מוסלמיות ועד משבר יוקר המחיה והשחיקה בתמיכת מעמד הפועלים המסורתי. עם זאת, כל עוד הממשלה מצליחה לשמור על קואליציה פנימית יציבה ולהציע פתרונות פרגמטיים לבעיות הכלכליות והחברתיות, היא עשויה להימנע מבחירות מוקדמות. כישלון באיזון בין הקהלים השונים - בעיקר תיעדוף המהגרים על חשבון האוכלוסיה המקורית הלבנה - עלול להוביל לערעור יציבותה הפוליטית ולקרב את בריטניה לעוד מערכת בחירות מוקדמת.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ממשלת הלייבור בבריטניה, בראשותו של קיר סטארמר, ניצבת בפני מבחנים מורכבים המשלבים אתגרים פנימיים וחיצוניים. לאחר ניצחון בבחירות האחרונות, המפלגה הצליחה לגבש קואליציה יציבה יחסית, אך יציבות זו עומדת למבחן לנוכח מתחים חברתיים, כלכליים ופוליטיים שמאיימים לשנות את מפת הכוח בבריטניה.

אחת הסוגיות המרכזיות שמסעירות את הימין הבריטי ושעלולות להוות סכנה ללייבור היא ההתמודדות עם שאלות ההגירה ואכיפת החוק כלפי קהילות מוסלמיות. תקריות של אלימות, פשעי שנאה וחשש מפני "איים שנמצאים מחוץ לחוק" בערים מסוימות, מעוררות זעם ציבורי, בעיקר בקרב האוכלוסייה המקורית, הלא מהגרת. בממשל ורשויות האכיפה משותקים מהחשש להיות מתוייגים כ'אסלאמופובים.

סמלים בולטים לשיתוק מערכתי כלפי פשיעה ממוסדות בקהילות המוסלמים, היו הפרשיות בערים רות'רהאם (Rotherham) וטלפורד (Telford). ברות'רהאם, בין השנים 1997 ל-2013, התברר כי יותר מ-1,400 נערות צעירות נפלו קורבן להתעללות מינית, סחר בבני אדם, והטרדות שיטתיות על ידי כנופיות, בעיקר ממוצא פקיסטני. חקירות מאוחרות חשפו כי הרשויות המקומיות והמשטרה נמנעו מפעולה עקב חשש מהשלכות פוליטיות ומהאשמות בגזענות. בטלפורד, מקרה דומה חשף חוסר תגובה מצד הרשויות, כאשר דפוסי הפשיעה חזרו על עצמם בצורה שיטתית ונרחבת. כאילו לא די בכך, שרת ההגנה הבריטית, ג'ס פיליפס (Jess Phillips) מסרבת לפתוח בחקירה מעמיקה נגד כנופיות מוסלמיות, על אף האשמות חמורות שנשמעו נגדן, ועוררה סערה פוליטית וציבורית [להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית גם בבריטניה. פרשת ג'ס פיליפס.

הימין הבריטי משתמש בסוגיות אלה כדי למתוח ביקורת על מדיניות הממשלה, בטענה שהיא נוקטת בגישה רכה מדי כלפי קבוצות מיעוט מסוימות, דבר שפוגע באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. ההתמודדות עם ביקורת זו מציבה את הלייבור בפני דילמה מורכבת: מצד אחד, שמירה על תמיכתם של קהלים מגוונים הכוללים מהגרים וקבוצות מיעוט, ומצד שני, ניסיון להרגיע את תחושת הזעם בקרב הציבור המקורי, הלא מהגר, שחושש מערעור הסדר החברתי.

הממשלה עמדה בכבוד באתגר מהומות הימין באוגוסט 2024

המהומות התרחשו קרוב מאוד לעליית ממשלת סטארמר לשלטון. הם תחילו בעקבות רצח שלושה ילדים בסאות'פורט בשנת 2024, ונבעו משמועות שקריות לגבי תיוג הרוצח כמוסלמי. המהומות התפשטו למספר ערים, כולל לונדון, ליברפול ומנצ'סטר, ובמהלכם התעמתו מפגיני הימין עם המשטרה ועם אסלמיסטים. ההתפרעויות גרמו לנזקים רבים, לפציעות בקרב שוטרים ואזרחים ולמתחים בין קהילות, מה שמצביע על כך שהם מהווים איום ביטחוני.

ניתוח הכרזות ברשתות החברתיות התומכות במחאה יכולים ללמד על המוטיבים החוזרים העיקריים ששלטו, ועדיין שולטים בשיח המחאה. בניתוח הזה מצאתי ששה מוטיבים עקריים:

1. האסלאם כובש אותנו ותוך זמן קצר נהפוך ל'מדינת שריעה', כשהפוליטיקאים, הארגונים הממשלתיים ותקשורת הליבה כבר נכנעו ומבצעים את רצון המהגרים [ראו את המאמר: בריטניה נכבשת ע"י מהגריה, אבל האליטה בטוחה שהבעיה היא הימין. נשמע לכם מוכר?].
2. גם המשטרה התמסרה למהגרים, ומקיימת אכיפה בררנית כלפי מפגיני הימין [ראו את המאמר: הפרוגרס הצליח להרוס אפילו את המשטרה הבריטית, הטובה במשטרות העולם!].
3. המהגרים הופכים את המדינה למדינת עולם שלישי.
4. חיילי מלחמות העולם לא שלמו בחייהם כדי למסור את המדינה למהגרים, כדי שיקימו מדינת שריעה.
5. ה- 7/10 יקרה גם אצלנו: נשותינו תאנסנה ותמכרנה לעבדות מינית, וילדינו יישחטו [ראו את המאמר: כיצד השפיעו טבח ה- 7/10 ומלחמת חרבות ברזל על הבריטים?]
6. הלבנים אינם פריבילגים. הם נדרסים ע"י המיעוט, למרות שאבותיהם ייסדו את בריטניה, וזכותם לחיות בה בשקט ובכבוד.

הממשלה, בראשות קיר סטארמר, הגיבה באופן תקיף עם מעצרים רבים, הגברת אבטחה ושימוש בכוח משטרתי, אך הבעיה לא נפתרה באופן חד-משמעי, ויא ממשיכה לבעבע מתחת לפני השטח עד הניצוץ הבא שיבעיר אותה. זוהי סוג של פצצת זמן שסופה להתפוצץ, והיא ממשיכה להוות סכנה משמעותית לממשלה הן מבחינת הביטחון הציבורי, הן מבחינת האיום הפוליטי, והן מבחינת השפעה על החוסן החברתי.

כמו 'מפלגת העבודה' שלנו, הלייבור כבר מזמן אינה מפלגת פועלים, אלא מפלגת WOKE אליטיסטית

מפלגת הלייבור הבריטית, שהייתה בעבר מזוהה כעמוד התווך של מעמד הפועלים, עברה שינוי אידיאולוגי משמעותי בשנים האחרונות. במקום להתמקד בסוגיות הכלכלה והצדק החברתי עבור מעמד הפועלים המסורתי, הפכה הלייבור למפלגה שמקדמת ערכי WOKE, תוך דגש על סוגיות מגדריות, גיוון תרבותי וזכויות מיעוטים. שינוי זה עורר תהיות באשר ליכולתה לשמר את תמיכתה בקרב האוכלוסייה המקורית, הלא מהגרת, במיוחד באזורים התעשייתיים והפריפריאליים של בריטניה.

משבר יוקר המחייה בבריטניה והאתגרים הכלכליים האחרים, הם אבן נגף משמעותית עבור הממשלה. עם האינפלציה העולה, עלייה במחירי האנרגיה וקיפאון בשכר, ממשלת הלייבור נדרשת לספק פתרונות אפקטיביים כדי להקל על משקי הבית, בעיקר בפריפריה. כישלון בטיפול במשברים אלה עלול לערער את התמיכה הציבורית במפלגה.

בעוד שהמפלגה שומרת על תמיכתה בקרב קהלים מגוונים, התמיכה בקרב האוכלוסייה הבריטית הלא מהגרת נשחקה בצורה משמעותית:

• באזורים הכפריים והתעשייתיים: באזורים אלה, שהיו בעבר "חומות אדומות" של הלייבור, תחושת הניכור מובילה רבים לחפש חלופות.
• מעמד הפועלים הלבן: תחושות של הדרה ושוליות פוליטית מתגברות. התפיסה היא שהלייבור אינה מייצגת עוד את האינטרסים של מעמד זה.
• צעירים מול מבוגרים: בעוד שהצעירים נמשכים לאידיאלים פרוגרסיביים, מבוגרים רבים מאוכזבים מהשינויים הרדיקליים באופי המפלגה.

האיום, על כן, על ממשלת הלייבור אינו רק מצד האופוזיציה, אלא גם מבית. אם המפלגה תמשיך להתמקד באידיאולוגיות WOKE, היא עשויה לאבד עוד יותר את תמיכת הציבור המסורתי שלה, ולמעשה להפוך למפלגה של קהלים עירוניים ואליטיסטיים בלבד. השאלה המרכזית היא האם הנהגת המפלגה תצליח לאזן בין הדרישות של מעמד הפועלים המסורתי לבין הדחיפה לפרוגרסיביות שמובילות האליטות החדשות.

עוצרים אנשים בגין דעותיהם...

בריטניה ידועה כאחת המדינות הדמוקרטיות הותיקות בעולם, עם מסורת ארוכה של חופש הביטוי, אך בשנים האחרונות ישנו דיון ציבורי וחקיקתי סביב הנושאים של שנאה ברשתות החברתיות והתנכלות, עד כי נטען כלפי הממשלה הבריטית, שבריטניה היא המדינה הדמוקרטית הראשונה בה נעצרים ונאסרים אנשים בגין דעותיהם כפי שבאו לידי ביטוי ברשתות החברתיות. עיקר הטענות הם כנגד האשמת צייצנים ב'אסלאמופוביה.

השנים האחרונות ראו חקיקה והחלטות משפטיות בבריטניה שנועדו להתמודד עם תכנים שנאה, פייק ניוז והסתה ברשתות החברתיות. חוקים כמו חוק התקשורת (Communications Act 2003) וחוק הסדר הפומבי (Public Order Act 1986) משמשים לפעמים כבסיס לאכיפה נגד הבעת דעות ברשתות חברתיות. ישנם מקרים שבהם אנשים בבריטניה אכן נעצרו או הועמדו לדין בגלל דברים שהם כתבו או חלקו ברשתות חברתיות. יצויין כי בריטניה אינה לבדה בתחום זה, וגם מדינות דמוקרטיות אחרות גם הן מתמודדות עם הצורך לאזן בין חופש הביטוי לבין מניעת שנאה ופגיעה. לדוגמה, גרמניה עברה חקיקה נוקשה נגד שנאה ברשתות חברתיות (NetzDG), ובמדינות כמו צרפת וקנדה ישנם דיונים וחקיקות דומות.

בציבור קיימת תחושה מתחזרקת, כי הפעולות האלו מסמנות שינוי בגישה לחופש הביטוי, ומשמשות בעיקר ככלי להשתקת ומחיקת פעילי ימין - בתמיכת התקשורת, כמיטב המסורת של ה- WOKE -בטענותיו נגד ההגירה והשתוללות המוסלמים שמערכת אכיפת החוק כושלת במתן מענה לה. ישנם דיווחים על מעצרים והרשעות בגין אמירות אנטי-מוסלמיות או אסלאמופוביות, שהוגדרו כמעודדים גזענות ושנאה נגד מוסלמים או קהילות מוסלמיות. היחס לדברי שנאה מקוונים התחזק בעקבות אירועים כמו הפיגועים בלונדון ב-2005 ומהומות אחרות, שבהן נטען כי שנאה ברשתות חברתיות שיחקה תפקיד.

לדוגמה ראו את הציוץ הזה בדף הטוויטר של Imtiaz Mahmood: כשהתפרעו מפגיני ה- BLM סיפרה לנו התקשורת הבריטית שמדובר במפגינים שלווים. כשהתפרעו המפגינים הפרו פלסטיניים טענו ש'מגוון הוא כוח'. וכשהתעוררו הבריטים מימין להגן על מולדתם החלה התקשורת לזעוק כנגד הטרוריזם מהימין הקיצוני... (אם זה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. זה חלק בלתי נפרד מתורת ההפעלה הפרוגרסיבית, ובכל העולם הפרוגרסיבי דפוס הפעולה של תקשורת הליבה זהה...).

סיכום: האם הממשלה תמלא את ימיה?

ממשלת הלייבור עומדת בפני אתגרים מרובים המאיימים על יציבותה, החל מאכיפת החוק כלפי קהילות מוסלמיות ועד משבר יוקר המחיה והשחיקה בתמיכת מעמד הפועלים המסורתי. עם זאת, כל עוד הממשלה מצליחה לשמור על קואליציה פנימית יציבה ולהציע פתרונות פרגמטיים לבעיות הכלכליות והחברתיות, היא עשויה להימנע מבחירות מוקדמות. עם זאת, כישלון באיזון בין הקהלים השונים עלול להוביל לערעור יציבותה הפוליטית ולקרב את בריטניה לעוד מערכת בחירות מוקדמת.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים: "הכל על שיטור בחברה רב תרבותית".
• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: כיצד השפיעו טבח ה- 7/10 ומלחמת חרבות ברזל על הבריטים?
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הפרוגרס הצליח להרוס אפילו את המשטרה הבריטית, הטובה במשטרות העולם!
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית גם בבריטניה. פרשת ג'ס פיליפס.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכל על שיטור בחברה רב תרבותית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/7/22.
• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2024), כיצד השפיעו טבח ה- 7/10 ו'מלחמת חרבות ברזל' על הבריטים? ייצור ידע, 15/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), הפרוגרס הצליח להרוס אפילו את המשטרה הבריטית, הטובה במשטרות העולם! ייצור ידע, 15/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2025) אכיפה בררנית גם בבריטניה. פרשת ג'ס פיליפס, ייצור ידע 3/1/24.